מלאכת המלאכה

המחקר בוחן את מידת הרציפות שבין מלאכות מסורתיות למלאכות דיגיטליות חדשות, ושואל באופן פרטני לגבי הערך הנתפס של עבודות קראפט מסורתיות: באיזו מידה הערך הזה בא לידי ביטוי בעבודות קראפט שעושות שימוש בטכנולוגיות של המהפכה הדיגיטלית?

הסוגיה הזו נבחנה תחילה באמצעות שלל של חומרים וטכנולוגיות, וכעת המחקר מתמקד במקרה המבחן הספציפי של המפגש בין חומרים קרמיים לטכנולוגיה של צריבת לייזר. לא בלבד שהמפגש הזה מכיל את הפוטנציאל לספק תוצרים מעניינים מבחינה עיצובית, הוא גם מייצג בצורה ברורה ואינטואיטיבית את המפגש בין עולם הקראפט הישן לעולם הקראפט החדש. מצד אחד, מלאכת הקרמיקה היא אחת המלאכות העתיקות שידעה האנושות; החומר עצמו השתנה מעט במהלך ההיסטוריה והעבודה הקרמית המוכרת לנו היום עדיין נשענת על טכניקות ששימשו בעלי מלאכה בעידן הפרה-תעשייתי. מנגד, צריבת לייזר היא טכנולוגיה שפותחה בכמה עשרות השנים האחרונות, כאשר לפני מספר שנים בודדות הטכנולוגיה הפכה לנגישה כמעט לכל אדם בעולם המתועש.

בניסיון למזג את שתי המלאכות הללו פיתחתי שיטה לזגג כלים קרמיים בצורה סלקטיבית. עוצמת הלייזר מאפשרת להפוך את החומר הקרמי עצמו לזיגוג, ורק במקומות שהוגדרו מראש. כך נפתחת הדרך לעיצוב של הכלים הקרמיים באמצעים דיגיטליים חדשים.

נמצא שניתן לגשר על הפערים הטכנולוגיים והתרבותיים האמורים מבלי לגרוע מהפונקציונליות של כלים קרמיים או מהעושר הדיגיטלי של צריבת לייזר. על מנת לעשות זאת נדרש מבעל המלאכה להבין את התהליכים הפיסיקליים המתרחשים בעת שריפת כלים קרמיים ואת המאפיינים של החומרים הקרמיים השונים, כמו גם את אופני הפעולה של מכונת הצריבה בלייזר ואת רזי הטכנולוגיה עליה היא מושתתת. אך יותר מכל, נדרש מבעל המלאכה להבין איך לסנתז את הידע הזה בצורה נכונה ואפקטיבית. רק באופן הזה המיזוג של המידע הישן יכול להביא ליצירה של מלאכה היברידית חדשה. בהתבוננות על תהליך התולדה של קראפט חדש טמונות תובנות לגבי מקורות הערך של הקראפט הדיגיטלי והקשר של מקורות הערך האלה לעולם הקראפט הישן יותר.

‍

תודות מיוחדות:

שירה סילברסטון, אתי גורן ויונתן הופ - ייעוץ טכני

דפנה לוי בנאי ועאבד אלג'ברה - עבודת קרמיקה

‍